כחול | מגזין השייט והספורט הימי

ירקות - שלא מגיעים מטוגנים בשקית. ואלכוהול. באלכוהול התפרענו, בכל זאת, אנחנו במיעוט פה, וגם אנחנו צריכים לשרוד... ,2 ביום היציאה, אני ודודי, איש הצוות מס' עוברים תדריך על הקטמראן, שלעיתים נראה כאילו נלקח מסיטקום אוסטרלי (המבטא הזה, אני חייבת כתוביות...), בעוד צביה ועמי יוצאים עם הזועמים לקניות בעיירת החוף איירלי-ביץ'. אד, הסקיפר המדריך, נתקל בישראלים לראשונה, ואף אחד לא הכין אותו להיתקלות. אחרי שעתיים של הדרכה, שבהן חפרתי לו עם שאלות שהכנתי בבית, הוא תוהה באוזני דודי האם כל הישראלים הם כאלה- בעוד אני מדברת עם עצמי בתוך תא המנוע. בשלב הזה, הוא כבר לא ממצמץ למראה שתי עגלות הסופר העמוסות המתגלגלות על הרציף עם כנופייה של זועמים צוהלים, ומבקש שנעמיס מהר כדי שנוכל לצאת לים. שם הוא ימשיך לבחון את יכולות השיט שלי, בזמן שאני אבחן את הסבלנות שלו. כשאני דורשת לתרגל הרמת ראשי, הוא מזועזע עמוקות מכוונותיי להפליג בלי מנוע. אם אין מסכים, שיאכלו ספרים אד ואנחנו נפרדים באנחת רווחה (מצידו), ותוך כדי התמרון החוצה מהמרינה של איירלי-ביץ', החבר'ה כבר פותחים בופה של חמש אחה"צ. תוך כדי לעיסה מחליטים, שהלילה נעגון במפרץ מוגן במרחק שעתיים הפלגה. Hook Island על האי אפשר להירגע, הם כנראה לא יאכלו אחד את השני על הקטמרן... מאידך, יש מצב שהם יאכלו אותנו, כי, כמו ברוב אוסטרליה, מתברר שגם פה אין קליטה סלולרית, בכלל. ואני בדיוק רציתי להמליץ לרכוש סים מקומי כשיוצאים להפליג עם מתבגרים... מתברר שדווקא אובדן התקשורת עם העולם מחולל את המהפך: הזועמים שלנו אולי מיוחדים, אבל לא שונים בהרבה מהממוצע. אז מה משנה את המשחק? היציאה לים, לטריטוריה לא-מוכרת, וההתמודדות עם מציאות לא-וירטואלית בכלל, מימדים. 6 וזה לוקח כל מסך ב- אז אין להם ברירה- יש ים בלתי - נודע עם "מלא" הרפתקאות מעבר לריילינג, והזועמים מדלגים לשלב ההשלמה - שבו המסכים נשכחים לטובת - שימו לב- ספרים מנייר אמיתי. הפיילוט בוק מככב בראש הרשימה, יחד עם ספר הדרכה לאתרי צלילה ושנירקול בשמורה, והם מתחילים לתכנן את המסלול לימים הבאים. בקצב הזה הם ידרדרו לספרי קריאה ממש. כל קפטן צריכה צוות ,Nara Inlet אנחנו נכנסים אל המפרץ הצר עולים צפונה, וערפל טרופי יורד על המים. זו למעשה הפעם הראשונה שאני עוגנת לבד, בלי עוד סקיפר לידי. הייתי שמחה להיקשר לאחד מהמצופים המסומנים במפה, אבל בשעה בערב כולם כבר תפוסים. 6 זה אחד מאותם רגעים, שאני מרגישה את הדופק, ואז אני מגלה שאני לא לבד, יש צוות לצידי. ירדן ואמיר - שני הבכורים - עומדים קדימה וצופים אל המים, מוכנים להוראות 2020 יולי /// כחול 32

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=