כחול | מגזין השייט והספורט הימי

בדרך כלל, תיקי תביעות נזקי גוף אינם מגיעים להכרעה, אלא מסתיימים בהסדרי פשרה. כל צד שוקל את סיכוייו וסיכוניו ולא מעוניין לבחון אותם במבחן האולטימטיבי של פס"ד מכריע. אז מה השתנה בתביעה שלפנינו? מצידו של התובע, יש תמיד סיכוי מסויים שתביעתו תדחה עקב אי הוכחת חבות (נדיר) ובמקום כזה הוא גם חשוף לפסיקת הוצאות משפט נגדו. לעומת זאת הנתבעים מעדיפים לגדר את סיכוניהם לסכום ידוע ולא להכנס לתחום הבלתי – נודע של פסיקת נזקי גוף, שקשה מאד להעריכם מראש. כמו כן, למבטחות קיים חשש שבמסגרת פס"ד יתבטא ביהמ"ש באופן ערכי לגבי הפעילות המבוטחת המסויימת, בצורה כזו שתכשיר את דרכם של תובעים עתידיים. אכן פסיקת בימ"ש שלום אינה הלכה מחייבת (כמו פסיקת העליון) ואף אינה מנחה (כמו פסיקת המחוזי) אך עדיין ערכה בכך שהיא מבחינת "שביל כבוש" שמקל על השופט האחר בהחלטתו. במקרה של מר יחיאלי, פעלו הצדדים בניגוד למצופה והתיק נוהל עד סופו, כשעדים ומומחים נשמעים וביהמ"ש הכריע את הכרעתו. בעת התאונה, אשר רכב ביחד 50 יחיאלי הוא אדם בן כ- עם בני משפחתו על "בננה" בכנרת. לטענתו, המשיט לא תדרך את המשתתפים, השיט את הבננה בפראות וגרם לנפילת רוכביה וכך הוא שבר את מפרק הירך, נדרש להחלפתו ונותרה לו נכות משמעותית. המשיט מצידו טען כי תדרך את המשתתפים כנדרש בחוק. הוא העיד כי באמצעות מראה המותקנת בסירה הוא ראה את רגלו של התובע יוצאת מהאבוב ונוגעת במכוון במים עד שנתפסה הרגל במים, נמשכה לאחור תוך שהתובע עדיין אוחז בידית האחיזה, וכך נשבר מפרק הירך. בפסק הדין הארוך והמנומק דחה בית המשפט את התביעה לחלוטין ואף הטיל תשלום הוצאות על התובע. נימוקי בית המשפט בתמצית: "פעילות ספורטיבית של שיט מעצם טיבה וטבעה כרוכה בסכנות ואדם המחליט להשתתף בפעילות מעין זו, נוטל על עצמו במודע את הסיכון של נפילה למים, כך שמפעילת אתר, המספקת שירות זה לכל דכפין, איננה אחראית על דרך הכלל לפגיעתו של משתתף, אם זו הייתה הסיבה לפגיעתו. מהעדויות שהונחו לפניי, ובפרט עדותו של התובע, עולה כי אפשרות הנפילה למים הייתה ידועה לו ולבני משפחתו. עובדה זו נלמדת גם מאמירות מפורשות של העדים ובין היתר מן העובדה שהמשתתפים בשיט צוידו בחגורת הצלה ואף הונחו כיצד יהא עליהם לפעול במקרה של נפילה". "ככל שפגיעתו של התובע נובעת אך משום נפילתו למים, אין בעובדה זו כדי להקים אחריות בנזיקין, שאם נאמר אחרת, הפעלתו של מתקן השיט ואספקת שירות זה לכלל הציבור המעוניין בכך תחשב כשלעצמה לאסורה". "שוכנעתי מכלל נסיבות העניין שכל פעולה אותה לנקוט תביא למצב 1 מצפה התובע מן הנתבעת שהנתבעת לא תוכל לספק לציבור הרחב את האטרקציה ובמקרה הטוב, הדבר היה מייקר באופן משמעותי את עלותה, וכך הייתה נמנעת הנאה זו ממשתמשים המעוניינים בכך". כפי שמקובל בתיקי נזיקין, הציעה השופטת הצעת פשרה שהייתה בסדר גודל של מאות אלפים. התובע דחה אותה ועמד על זכותו למצות את הדין ויצא מבחינת "תפסת מרובה - לא תפסת". אמציה נגד וויק אפ סקול ואחרים. 27817-05-15 ת"א הכותב ייצג את חברת הביטוח בתביעה. עו"ד אורי צחורי משפטן ושייט פעיל, מופיע בבימ"ש בתיקי תאונות ימיות וכל הקשור לסביבה הימית. עוסק בליווי עסקאות מכירת כלי שיט ורישום כלי ,03-6959292 :' שיט. טל ori @ zehorilaw . com דואר אלקטרוני: עו"ד אורי צחורי מדור משפטי נזקי גוף פסק דין שממחיש את חובת התצפית והתדריך המוקדם לפני כל הפלגה 2020 יולי /// כחול 38

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=