כחול | מגזין השייט והספורט הימי

בסוף חודש פברואר, עם סיום הסגר השלישי, נפגשנו, בזום כמובן, עם שישה (מתוך שמונה) ממנהלי המרינות של ישראל. פגשנו את מאילת, ערן פורטוגלי מאשקלון, גדי שפריצר מהרצליה, עופר סער מיפו, אילן בן יקר מאשדוד והוותיק שבחבורה כפיר חודרה מתל אביב. נעדרו מהמפגש עופר דובנוב יורם בן־דוד מחיפה־מעגן שביט ו רוני זיסו מעכו, את המפגש הנחה עורך כחול, גל קדר. הנושא הראשון הוא, איך לא, הקורונה גל: והשלכותיה. לפני יומיים התפרסם סיפורם של חמישה שייטים אשר הפליגו מטורקיה וכניסתם לארץ סורבה על ידי ראשות ההגירה ויתכן גם על ידי גורמי חוק אחרים. העיתונות שעות בים 36 דיווחה על המתנה מוזרה של עד שהותרה כניסתם למעגן שביט, שם נשארה היאכטה והצוות הועבר לבידוד במלונית. האם אירוע זה מייצג את הבעייתיות שבניהול מרינה בתקופת מגפת הקורונה? עופר: "זה לא מנהל מעגן שביט אשר לא אישר את כניסת היאכטה למרינה, אלא רשות האוכלוסין וההגירה, מנהל הנמל נאלץ להעביר את הוראותיהם בקשר". גדי: "בפועל אנחנו מוציאים לפועל את החלטות רשויות החוק" (הגירה, מכס, ביטחון, משרד התחבורה ורספ"ן ג.ק). כפיר: "הרשויות אינן יודעות לטפל בנושאי הקורונה, נתקלנו במצבים בהם קיבלנו הוראות סותרות או שההוראות של רספ"ן בוטלו זמן קצר לאחר שקיבלנו אותן". כולם מסכימים שרשויות החוק הפכו את מנהל המרינה לזרוע הארוכה של מדינת ישראל ולא רק בנושא הקורונה. במקום שרשויות החוק יאכפו את איסור הכניסה לישראל, הפכו את מנהלי המרינות לגורם שאמור לאכוף את הסגר הימי ו"לספוג את האש", בשל החלטות של גופי שלטון, מאחר והם הצינור דרכו גופי השלטון מעבירים את הוראותיהם לשייטים. את הקושי התפקודי בימי הקורונה מדגימים עופר דובנוב ואילן בן יקר. עופר: הוראות רספ"ן דורשות מאיתנו להשאיר את המרינות פתוחות בעת הסגרים, אולם ההוראות אינן דואגות שהמרינות יוגדרו כ''מפעל חיוני'' והעובדים יקבלו אישורי עבודה כ"עובדים חיוניים". רספ"ן אישר לשני עובדים בכל מרינה להגיע למרינה, הקורא וודאי יתמה איך קושרים את היאכטות או מעמיקים את המרינה דרך הזום מהבית. עופר: "אין ברירה צריך למצוא פתרונות". 13 כחול /// 2021 אפרי ל

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=